גבולות הסודיות בטיפול

האמירה "מה שנאמר כאן נשאר כאן" מרגיעה מטופלים, אך קשה לעמוד בה באופן מוחלט. קוד האתיקה של הפסיכולוגים מחייב להגדיר את כללי הסודיות כבר בחוזה הטיפולי, ולהבהיר אותם מחדש "עם היווצרותן של נסיבות חדשות" (סעיף 4.2). כדי לעשות זאת ביושר, יש להכיר את הוראות החוק לאשורן.

מה החוק אומר

חוק הפסיכולוגים קובע כי חובה לשמור בסוד מידע שהגיע לפסיכולוג מתוקף עבודתו. מותר לגלותו רק בשלוש נסיבות: כשהגילוי דרוש, לדעת הפסיכולוג, לטיפול באותו אדם; כשחוק מחייב או מתיר זאת; וכשהאדם הסכים לכך בכתב (סעיף 7).

חוק זכויות החולה, החל גם על פסיכולוגים, מוסיף שמטפל רשאי למסור מידע בהסכמת המטופל, כשהדין מחייב זאת, למטפל אחר לצורך המשך הטיפול ובאישור ועדת אתיקה כשהמסירה "חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור" (סעיף 20(א)). גם אז מוסרים מידע רק "במידה הנדרשת" (סעיף 20(ב)).

לעובדים סוציאליים יש חוק משלהם, הכולל היתר רחב יותר: גילוי לשם מניעת פגיעה במטופל או באדם אחר וגילוי לצורך הדרכה (חוק העובדים הסוציאליים, סעיף 8).

מתי מידע יוצא מהחדר

פגיעה בקטין או בחסר ישע: פסיכולוג שיש לו יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חייב לדווח לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה (חוק העונשין, סעיף 368ד(ב)). ההסבר המלא מופיע במדריך חובת דיווח על פגיעה בקטין או בחסר ישע.

נשק: פסיכולוג המטפל באדם וסבור שהחזקת כלי ירייה בידיו מסוכנת, חייב להודיע על כך למנהל משרד הבריאות (חוק כלי היריה, סעיף 11א). זהו חריג שקל להחמיץ, ומטופלים בעלי רישיון לנשק או משרתים בכוחות הביטחון צריכים לדעת עליו.

בית משפט: מידע מטיפול פסיכולוגי חסוי, אך בית משפט רשאי להורות על גילויו כשהצורך בגילוי גובר על העניין בשמירה עליו. ההסבר המלא מופיע במדריך עורך דין, בית משפט או משטרה מבקשים את התיק.

גורם מממן, ביטוח, מכתב: מסירת מידע נעשית רק בהסכמה בכתב, ורק במידה הנדרשת. ראו במדריך כשגורם אחר מממן את הטיפול.

התייעצות והדרכה: הקוד מעודד התייעצות עם עמיתים וקובע כי מוסרים בה רק את המידע הנדרש (עיקרון ג', סעיף 4.3). ראו במדריך מה מביאים להדרכה, ואיך מתעדים אותה.

חירום: מותר למסור מידע למטפל אחר כדי לטפל באותו אדם, למשל לצוות חדר מיון.

כשמטופל מאיים על אדם אחר

כאן החוק שותק, וחשוב להכיר זאת. קוד האתיקה קובע כי פסיכולוגים "אינם מחויבים בשמירת הסודיות" כשמטופל נמצא, לדעתם, בסיכון לעצמו או לאחרים (סעיף 4.3). ואולם, חוק הפסיכולוגים מתיר גילוי רק כשחוק מחייב או מתיר זאת, ובחוק אין היתר מפורש למניעת פגיעה עתידית באדם אחר.

הממשלה עצמה ציינה זאת בדברי ההסבר להצעת חוק מדצמבר 2025: "סעיף 20 לחוק לא כולל התייחסות למקרים שבהם העברת המידע נדרשת לצורך מניעת פגיעה אפשרית". ההצעה, שנועדה לאפשר מסירת מידע למשטרה או לרווחה במקרים כאלה, הונחה לקריאה ראשונה בדצמבר 2025 וטרם נחקקה. סקירה של הפסיכולוג הראשי במשרד הבריאות מ-2014 קבעה באופן דומה שאין בחוק חובת דיווח ישירה כשמטופל עומד לפגוע באדם אחר.

המצב הוא אפוא שהקוד מתיר, החוק אינו מסדיר ואין חובת אזהרה כתובה. במצב כזה נוקטים שלושה צעדים: מתעדים את ההערכה, מתייעצים עם עמית או עם ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים ופועלים לפי שיקול דעת מקצועי כשקיימת סכנה ממשית לחיים. בשיחת המסגרת אפשר לנסח זאת בכנות: אם תתעורר סכנה ממשית לחיים, שלך או של אדם אחר, אפעל כדי למנוע אותה.

איך מנסחים את זה למטופל

ההסבר אינו צריך להיות הרצאה משפטית. די בשלושה משפטים: הרוב נשאר בחדר; יש כמה מצבים שבהם החוק מחייב למסור מידע, ואלה הם; ואם מצב כזה יתעורר, אנסה לשוחח איתך לפני כן. הקוד מבקש ליידע את המטופל, "במידת האפשר", כשסודיות מופרת לפי חוק (סעיף 4.3).

בטיפול זוגי, משפחתי או קבוצתי, הקוד דורש להבהיר מראש גם את "גבולות השימוש במידע שיעלה למול הלקוחות השונים" (סעיף 5.2). בטיפול בקטין, הדילמה בין הסודיות של הילד לבין זכות ההורים לדעת צריכה להופיע כבר בחוזה (סעיף 4.2). ראו במדריך טיפול בקטינים והסכמת ההורים.

סודיות מה שנאמר בטיפול נשאר בינינו. עם זאת, יש כמה מצבים שבהם החוק מחייב אותי למסור מידע, גם בלי הסכמה:- כשיש חשד סביר לפגיעה בילד או באדם שאינו יכול לדאוג לעצמו.- כשאני סבור או סבורה שהחזקת נשק מסוכנת.- כשבית משפט מורה לי.גם אם תהיה סכנה ממשית לחיים, שלך או של אדם אחר, אפעל כדי למנוע אותה. למעט המצבים האלה, מידע עליך יימסר רק בהסכמתך בכתב, ורק במידה הנדרשת.אני מתייעץ או מתייעצת לפעמים עם עמיתים או בהדרכה, בלי פרטים מזהים.אם יקרה מצב שבו אצטרך למסור מידע, אנסה לדבר איתך על כך לפני כן.

נבדק לאחרונה: נובמבר 2026. המדריך מסביר את הכללים באופן כללי, ואינו מחליף ייעוץ משפטי.