סודיות וחובת דיווח

עורך דין, בית משפט או משטרה מבקשים את התיק

מכתב מעורך דין לא מחייב למסור דבר. מתי צריך הסכמה, מתי צו, איך טוענים לחיסיון, ומה עושים עם חומרי גלם של אבחון.

Therapix Team ·

בשורה התחתונה: מכתב מעורך דין אינו מחייב למסור דבר. בלי הסכמה בכתב של המטופל, התיק נמסר רק לפי צו של בית משפט. כשמגיע צו, אין מוותרים על החיסיון בשם המטופל, אלא מבקשים שבית המשפט יכריע. חומרי גלם של אבחון עוברים לפסיכולוג בלבד.

מה עושים בפועל:

  • משיבים לעורך הדין שהמידע חסוי, וכי אפשר למסור אותו רק בהסכמה חתומה של המטופל או לפי צו.
  • משוחחים עם המטופל ובודקים מה בדיוק הוא מסכים שיימסר ולמי.
  • כשמגיע צו, טוענים לחיסיון ומבקשים מבית המשפט לעיין בחומר בעצמו לפני מסירתו לצדדים.
  • מתעדים בתיק כל בקשה, כל הסכמה וכל מסירה.

הפנייה מגיעה בדרך כלל בשלב רגיש: גירושים, מאבק משמורת, תביעת נזיקין או חקירה. היא כתובה בשפה משפטית, לעיתים בטון תובעני, ויוצרת תחושה שחייבים להיענות מיד. ואולם מכתב כזה לבדו אינו יוצר חובה.

מכתב מעורך דין

מכתב של עורך דין, גם כשהוא מצרף ייפוי כוח, אינו מחייב למסור דבר. חוק הפסיכולוגים מתיר גילוי כשהאדם שעליו המידע "הסכים בכתב לגילויו" (סעיף 7), וקוד האתיקה דורש "הסכמה מפורשת וחתומה" (סעיף 3.9).

גם כשיש הסכמה, כדאי לבדוק שלושה דברים:

  • מה בדיוק ההסכמה מכסה: האם מדובר בכל התיק, בסיכום או במכתב העונה על שאלה מסוימת.
  • האם המטופל מבין למה הוא מסכים: מטופל החותם בלחץ של הליך משפטי אינו יודע תמיד מה כתוב בתיק. שיחה קצרה לפני המסירה היא חלק מהאחריות המקצועית.
  • האם נמסר רק מה שנדרש: הקוד מבקש לכלול בדיווח רק את המידע הנדרש למטרתו (סעיף 4.3). ההעתק ממוען רק לנמען שהמטופל הסכים לו, והמסירה מתועדת בתיק (סעיף 3.12).

קטין: החיסיון שייך למטופל, גם כשהוא קטין. בית המשפט העליון התייחס לכך ב-2022 (בע"מ 4187/22, לפי הדיווח שפורסם) וקבע שהורה המצוי בניגוד עניינים, למשל במאבק משמורת, אינו יכול לוותר על החיסיון בשם הילד.

צו של בית משפט

מידע מטיפול פסיכולוגי חסוי לפי פקודת הראיות. החיסיון מוסר רק אם המטופל ויתר עליו או אם בית המשפט מצא שהצורך לגלות את המידע עדיף על העניין שבאי-גילויו (סעיף 50). הדיון בטענת חיסיון מתקיים בדלתיים סגורות, והחיסיון חל גם לפני גופים אחרים המוסמכים לגבות ראיות (סעיפים 50 ו-52).

מה עושים כשמגיע צו או הזמנה לעדות:

  • לא מוותרים על החיסיון בשם המטופל: היועץ המשפטי של הסתדרות הפסיכולוגים המליץ "לא לוותר על החיסיון הפסיכולוגי אלא לבקש שבית המשפט יכריע". ההחלטה צריכה להיוותר בידי בית המשפט.
  • מבקשים עיון של השופט: אפשר לבקש שבית המשפט יעיין בחומר בעצמו ויחליט מה רלוונטי ומה יעבור לצדדים.
  • התרשומת האישית מוגנת: בג"ץ קבע ב-2019 שגם כשהחיסיון מוסר, בית המשפט צריך להימנע מלהורות על חשיפת התרשומות האישיות של המטפל (בג"ץ 1347/18). הדבר נכון רק כשהן נשמרו בנפרד, כמוסבר במדריך רשומה רפואית בקליניקה פרטית.
  • מצייתים להחלטה הסופית: לאחר שבית המשפט הכריע, החלטתו מחייבת.

הקוד קובע שעדות בבית משפט ניתנת "בהתאם לכל כללי הסודיות והחיסיון" (סעיף 9.2).

משטרה

בפקודת סדר הדין הפלילי אין הוראה המסמיכה שוטר לדרוש תיק טיפולי בעצמו; מה שקיים הוא צו של שופט להצגת מסמך (סעיף 43). בית המשפט העליון קבע שמטפל רשאי לסרב למסור חומר טיפולי לחוקרים ללא צו, וכי על החוקרים להבהיר לו זאת (בש"פ 467/21). חובת הדיווח על פגיעה בקטין אינה משנה כלל זה. ראו גם במדריך חובת דיווח.

עובד סוציאלי לסדרי דין (בעבר: פקיד סעד)

בהליכים בענייני קטינים, בית המשפט רשאי להורות על עריכת תסקיר. לעובד סוציאלי לעניין סדרי דין יש סמכות לחקור, והנחקר חייב למסור תשובות כנות ומלאות, אלא אם התשובה עלולה להפלילו (חוק הסעד, סעיפים 2–3). לא נמצאה פסיקה המכריעה אם סמכות זו גוברת על החיסיון הפסיכולוגי, וסעיף 52 לפקודת הראיות מצביע על כך שהחיסיון חל גם כאן. כשעובד סוציאלי לסדרי דין מבקש מידע, כדאי לבקש את הסכמת המטופל, ואם אינה ניתנת - לקבל ייעוץ משפטי לפני מסירת המידע.

חומרי גלם של אבחון

הקוד קובע ש"אין למסור חומר גלם של אבחונים לבית המשפט או לעורכי הדין, אלא לפסיכולוג מומחה בתחום" (סעיף 9.8). הנחיות מועצת הפסיכולוגים מ-2017 מבקשות למסור אותם ישירות לפסיכולוג של הצד השני, ולא לתיק בית המשפט. עם זאת, בית המשפט הוא המכריע; כשהוא מורה למסור את החומרים למי שאינו פסיכולוג, המליצה ועדת האתיקה של ההסתדרות לשלוח מכתב מנומק, ולציית אם ההחלטה נותרת בעינה.

מטפל או עד מומחה

הנחיות מועצת הפסיכולוגים ממליצות לשאוף להפרדה בין טיפול לבין הערכה לבית משפט. כשמטפל מתבקש להעריך את המטופל שלו, ההמלצה היא להתנגד ולהעביר סיכום טיפול לאיש המקצוע הכותב את חוות הדעת. הקוד מזהיר גם מפני מסירת מידע ש"עלול לשמש ככלי ניגוח" (סעיף 9.6).

בטיפול זוגי המגיע לבית המשפט לענייני משפחה, דווח על החלטה מ-2018 שבה נקבע כי גם טיפול זוגי חסוי, כטיפול פסיכולוגי, אך נימוקיה המלאים לא פורסמו בגלוי. ראו גם במדריך תיעוד בטיפול זוגי, משפחתי וקבוצתי.

להעתקה
לכבוד עו"ד [שם], הנדון: בקשתך מיום [___] לקבלת מידע על [שם] המידע שהגיע אליי במסגרת עבודתי המקצועית חסוי לפי חוק הפסיכולוגים ולפי פקודת הראיות.אוכל למסור מידע רק בהסכמה מפורשת וחתומה של המטופל או המטופלת, שבה יצוין איזה מידע יימסר ולמי,או לפי צו של בית משפט. אין במכתב זה אישור או שלילה של קיום קשר טיפולי. בכבוד רב,[שם, מעמד, מספר רישום]

נבדק לאחרונה: נובמבר 2026. המדריך מסביר את הכללים באופן כללי, ואינו מחליף ייעוץ משפטי. כשמגיע צו, כדאי להתייעץ עם עורך דין.

מדריכים כאלה, ישר למייל

מדי פעם יוצא מדריך מעשי אחד למטפלות ומטפלים, כמו זה. משאירים כתובת, ושולחים כשיש משהו ששווה לקרוא. בלי לוח זמנים קבוע, ואפשר להסיר את ההרשמה בכל רגע.

הכתובת נשמרת לצורך שליחת התוכן בלבד. פרטים על השמירה ועל הזכויות שלך – במדיניות הפרטיות (נפתח בחלון חדש).