מה מותר לכתוב בפרופיל ובאתר

פרופיל באתר, באינדקס מטפלים או ברשת חברתית הוא לעיתים קרובות הדבר הראשון שמטופל פוגש. הוא גם פרסום לכל דבר, וחלים עליו כללים הנוגעים בדיוק לניסוחים שנראים טבעיים לכאורה: "מומחה ל...", "מטופלים מספרים...", "הטיפול הכי מתאים לחרדה".

מה חייב להופיע

קוד האתיקה מנחה פסיכולוגים לזהות את עצמם "בשקיפות ובאמינות", ולציין את הדרגה (מתמחה, מומחה או מומחה מדריך), את תחום המומחיות המוכר בידי משרד הבריאות ואת מספר הרישום בפנקס (סעיף 13.1). הקוד מונה מסמכים כמו קבלות, נייר מכתבים, כרטיס ביקור וחותמת, וסביר להחיל אותו כלל גם על פרופיל מקצועי.

תואר אקדמי. משתמשים רק בתואר המוכר בישראל. מי שמחזיק בתואר מתקדם בתחום אחר מציין את התחום במפורש, כדי שלא ייווצר רושם של תואר בפסיכולוגיה (סעיף 13.1).

המילה "מומחה"

"לא ישתמש פסיכולוג בתואר מומחה אלא אם המנהל אישר לו את התואר" (תקנות אישור תואר מומחה, תקנה 3). ההגדרה רחבה: היא כוללת תרגום, ביטוי או קיצור של התואר, וכן "רמז אחר להתמחות" בענף של הפסיכולוגיה. מומחה מדריך רשאי להשתמש בתואר "מומחה בכיר".

הקוד מוסיף כי התואר שמור לשש המומחיויות המוכרות: קלינית, חינוכית, חברתית־תעסוקתית־ארגונית, שיקומית, רפואית והתפתחותית. בתחומים אחרים ניתן לציין הכשרה "בהתאמה לתעודה המוכיחה זאת" (סעיף 13.1).

בפועל, "מומחה לטיפול בחרדה" או "מתמחה בטיפול זוגי" עלולים להיקרא כרמז להתמחות; הניסוח "תחומי עיסוק: חרדה, טיפול זוגי" אומר אותו דבר בלי ליצור הטעיה.

החוק מוסיף איסור כללי על שימוש בתואר או בכינוי היוצר רושם מטעה לגבי ההכשרה, וקובע שהאיסור חל גם על שימוש "באמצעי אלקטרוני או בכל אמצעי אחר" (סעיף 5א).

המלצות וביקורות

המלצות. "פסיכולוגים אינם רשאים לבקש המלצות או הצהרות תמיכה מלקוחותיהם וממייצגיהם החוקיים" (סעיף 6.8). הקוד אוסר גם להשתמש בשם, בתמונה או בכל פרט מזהה של מטופל לצורכי פרסום (סעיף 13.2).

שבחים. פסיכולוגים "לא ייקחו חלק בפרסום הכולל שבח למיומנותם, לידיעותיהם ולכשירותם המקצועית, אלא יסתפקו בציון עובדתי של הכשרתם, ניסיונם וידיעותיהם" (סעיף 13.2).

ביקורות בגוגל. לא אותרה עמדה מפורשת של ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בנושא ביקורות ברשת, אך מהכללים שלמעלה נגזרות שתי מסקנות סבירות: הצגת ביקורות בעמודכם עלולה להיחשב פרסום של שבחים, ותגובה לביקורת - גם תגובה עניינית - עלולה לאשר שהכותב היה בטיפול, וגם זה מידע חסוי. אם מגיבים כלל, מגיבים בלי לאשר ובלי להכחיש קשר טיפולי.

מה אסור בתוכן

לפי הקוד (סעיף 13.2), פסיכולוגים לא יפרסמו:

• פרסומת לטיפול שאינו חיוני לפי אמות המידה של המקצוע.
• פרסום בדרך של פיתוי, יצירת חשש או הפחדה.
• מידע מטעה או מידע הפוגע בכבוד המקצוע.
• זלזול או השמצה של פסיכולוג אחר.

החוק עצמו אוסר פרסום שיש בו "כדי להטעות" או לפגוע בכבוד המקצוע (סעיף 6). בנוסף, תקנות הפסיכולוגים (פרסומת), התשל"ט-1979 - הנכללות גם בכללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית), התשנ"ב-1991, סעיף 7(3) - עדיין בתוקף, מגבילות שלטים מחוץ לחדר העבודה (עד 40×60 ס"מ ובפרטים עובדתיים מוגדרים) ואוסרות פרסומת אחרת ללא היתר. אף שהתקנות נכתבו לפני עידן האינטרנט, ועדת האתיקה והגורמים המקצועיים מחילים את עקרונות החוק והקוד - זיהוי מדויק, עובדתיות, הימנעות מהטעיה, משבח עצמי ומהפרת סודיות - גם על אתרים, אינדקסים ורשתות חברתיות.

מה שאחרים מפרסמים בשמכם

אינדקס מטפלים, אתר הפניות או משרד פרסום: האיסור חל גם עליהם. חוק הפסיכולוגים קובע כי אסור לאדם אחר לפרסם את עיסוקו של פסיכולוג בדרך האסורה על הפסיכולוג עצמו; הפסיכולוג חייב לעשות כל שביכולתו כדי למנוע זאת, וכשמתפרסם פרסום כזה קמה חזקה שלא עשה די (סעיף 6). לכן חשוב לבדוק כל פרופיל שנבנה בשמכם ולבקש תיקון של כל פרט שאינו מדויק.

עובדים סוציאליים ומטפלים באמנויות

לעובדים סוציאליים ולמטפלים באמנויות אין חוק פרסום ייעודי. לעובדים סוציאליים התואר מוגן, וכללי האתיקה שלהם מחייבים מסירת מידע אמין על ההכשרה והניסיון.

על כולם, כולל פסיכולוגים, חל חוק הגנת הצרכן. החוק אוסר כל דבר העלול להטעות בעניין מהותי, ומונה בין היתר את טיב השירות, את "החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות" ואת חוות הדעת המקצועיות (סעיף 2). ראו גם במדריך מי צריך רישיון כדי לטפל.

[שם][פסיכולוג קליני מומחה / פסיכולוגית, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית / עובדת סוציאלית / מטפל באמנויות]מספר רישום: [___] תחומי עיסוק: [למשל: חרדה, מעברים בחיים, טיפול זוגי]גישה טיפולית: [למשל: טיפול דינמי, CBT, שילוב]הכשרה: [תארים, מוסדות, הכשרות נוספות ושנים]ניסיון: [מסגרות שבהן עבדתם, ומשך] מקום: [עיר / מרחוק]   שפות: [___]

נבדק לאחרונה: נובמבר 2026. המדריך מסביר את הכללים באופן כללי, ואינו מחליף ייעוץ משפטי.